יצירה של הסכם ממון היא פעולה חכמה מאוד שמביטה הישר קדימה אל היום שלאחר החתונה, ומכינה את התשתית עבור המצב הלא תלוש בכלל שבו אנשים נפרדים למרות כל ההבטחה הגדולה בתחילת הקשר שלהם יחדיו.

פרידה היא לא דבר שלא קורה, ההפך הוא הנכון, יותר ויותר זוגות נפרדים ומוצאים את עצמם עם בעיות לגבי הדרך שבו מבצעים את הפרידה הזו ואת החלוקה ש כל מה שהיה עד כה ברור מאליו עבור יחידה זוגית אחת, שהיא משפחה.

איך מחלקים את הכל גם כשהכל לא רגוע ויש חוסר בתקשורת באופן קשה מידי? מכינים מבעוד מועד הסכם ממון עם חתימת נוטריון על אישור הסכם ממון המוכן לפעולה. באופן הזה חוסכים הרבה מאוד ריבים לא נחוצים, עם מסמך שבו נכתב כל מה שקיים לבני הזוג, וכיצד מבצעים את החלוקה במידה ואכן מגיעים לרגע של פרידה.

זה נכון עבור אנשים עם ממון רב, זה נכון עבור אנשים שלא מעוניינים בחתונה או כאלה שלא יכולים להתחתן מכל סיבה באותה המדינה. זה נכון עבור אנשים. נקודה.

באופן די טבעי עיר משדרגת את עצמה ונבנית מחדש כל הזמן. זה מספיק לראות איך עיר נראתה לפני עשור וכיצד היא נראית עכשיו על מנת להבין את סדר גודל השינוי שחל בה. ישנם ערים שבהם קצב השינוי הזה הוא גדול עם עיר שמצמיחה עוד ועוד אזורים עסקיים ואזורי מגורים כל הזמן, וערים אחרות שבהן השינוי מגיע בצורה פחות תדירה ואף איטית למדי.

מה משתנה? כבישים חדשים נסללים, יש הקמה של מבנים ציבוריים חדשים, הקמה של שכונות חדשות ושדרוג של שכונות קיימות. איך כל זה מתרחש? בצורה מסודרת אל מול ועדה של תכנון ובנייה שמאשרת או שוללת את השינויים הללו, ואליה עוברים תכניות בניין עיר עם שינויים לכאן ולשם.

באופן אידיאלי כל שינוי צריך להלום את המקום שבו הוא נמצא ואת תוכניות הבנייה באותה רשות מקומית, ולא פעם יוצא לשמוע קול זעקה של תושבים וארגונים סביבתיים שיוצאים כנגד בנייה מסוימת שנראית כמו תוכנית שנוחה בעיקר לקבלנים…

איך בונים את התוכניות הללו בכל שינוי שאותו רוצים לבצע? אל מול אדריכלים שכבר מנוסים ביצירה של תב"ע שעובר ללא כל בעיה בועדה.